אודות

המופעים הקרובים: אנו | באנו: מאת נעה דר
במחולוהט 2010: 9 ליולי, שישי, 22:00 | 10 ליולי, שבת, 21:00
מרכז סוזן דלל, אולם ענבל, ת"א. קופות: 03-5105656. ובאתרי הכרטיסים "בראבו" ו "טיקטנט".

אנו | באנו:

מופע מיוחד לפסטיבל מחולוהט מאת הכוריאוגרפית נעה דר, זוכת פרס היצירה של משרד התרבות לשנת 2009:
המופע מורכב מ"אנו", יצירתה האחרונה של דר, שעלתה ב"הרמת מסך" האחרון וזכתה לביקורות נלהבות, ומיצירת ההמשך – "באנו", הנמצאת עדין בתהליך עבודה.
במופעים חד פעמיים אלו, מתאפשרת הצצה נדירה ל"חדר החושך" של יצירה הנמצאת בהתהוות ונחשפת לקהל לפני עיבודה הסופי. בסיומם של המופעים תתקיים שיחה עם נעה דר.

ב"אנו", נעה בוחנת ומגדירה מחדש את אוסף החומרים מהם עשויה זהותו של ה"אנו":
אתוסים לאומיים, מאורעות היסטוריים וביוגראפיה פרטית ארוגים יחד בסבך של קשרים המכתיבים את מהלך חייו של הפרט בתוך ה"אנו". הפעולה כאן היא התרת הסבך ויצירת קטלוג מסודר ממרכיביו של אותו "אנו" אוניפורמי. הקטלוג יכול לשמש את היחיד שמבקש חופש פעולה ובחירה בחברה מאחידה ונאטמת.

ב"באנו", המשך ישיר ל"אנו", נעה מניחה תמונת מראה ואלטרנטיבה ל"אנו":
באמצעות שימוש באותם מרכיבים אנושיים, חומריים, מוזיקליים ותנועתיים של "אנו"- מתבצע הילוך לאחור ואתחול המהלך, על מנת ליצור מציאות חדשה מאותם החומרים.
ב"באנו" מתבצעות פעולות של מחיקת הסיפור הראשון, פירוקו והרכבתו מחדש, באופן אחר.
האפשרות הנבחנת כאן היא קיומו של הפרט בחברה המורכבת ממגוון פרטים עצמאיים, בה האמפטיה לשונה ולאחר, על דעותיו, אמונותיו, נטיותיו והמקום ממנו בא – היא המובן מאליו ומהווה מנוף לגדילה של הכלל. לעומת העיסוק במרכיבי הביוגרפיה המוכרת מהמציאות ב"אנו", הרצון כאן הוא לבדוק את אפשרות קיומה של ביוגרפיה דמיונית ונכספת.

שותפים

מאת נעה דר

בכורה אנו: הרמת מסך, נובמבר 2009, סוזן דלל, תל אביב

מופע ראשון של באנו: פסטיבל מחולוהט, יולי 2010, סוזן דלל, תל אביב

רקדנים ושותפים ליצירה: קוראלי לאדם, נעה שילה, אלון ברכה

מוסיקה מקורית ועריכה: רועי ירקוני

הלחנת "ברכת הכוהנים": מאיר שעשוע . שירה: אבי בללי

נגנים: רז וינטראוב – נבל, בוריס מרצינובסקי – אקורדיאון, גליה חי – ויולה. .

קטעים מתוך יצירות: גוסטב מאהלר: מינואט מתוך הסימפוניה השלישית בדי מינור.

עצוב תאורה: חני ורדי

תלבושות : עינת ניר

עצוב חלל: נעה דר

צילום סטילס: תמר לם, אר'לה – "הצמצם הבוער"

עצוב גרפי: דורית טלפז

הפקה: קבוצת מחול נעה דר, הרמת מסך 09, פסטיבל ישראל

משך אנו: 35 דקות. משך באנו: 35 דקות

המופע נוצר בתמיכת "הרמת מסך" 09, המדור למחול במנהל התרבות, משרד התרבות והספורט

גלריה

406800-2
« 1 של 9 »

ביקורות

ערב מרתק ומקורי של מחול רעיוני חברתי ופוליטי: / מאת: צבי גרון, אתר הבמה, מחול, 3.12.09

"את הניגוד בין שתי היצירות האלה משלימה, ולמעשה גם מפייסת, היצירה השלישית החותמת את הערב המיוחד הזה, “אנו" של נעה דר. מהצד האחד, ומתחילתו, זהו טריו מעוצב למופת המציב תמונה פלסטית מחושבת, ומהצד האחר דר פורצת את מסגרתו, משחררת את שלושת הרקדנים המצוינים שלה – קוראלי לאדם, אלון ברכה ושוב נעה שילר – ומוליכה אותם בהדרגה אל מיני "קרנבל מסיכות" שבסיומו הם יתפשטו כמעט כליל מבגד הגוף הלבן שלהם, שעיצבה היטב עינת ניר.

היצירה החדשה הזאת מאזכרת, בעיבוד מקורי וחדש, עם נגיעות יפות של הומור דק, את רעיונות התנועה המוכרים ממכלול יצירותיה של דר. זו יצירה מעוררת מחשבה, והיא הרבה יותר גדולה מסך המרכיבים שלה, הכוללים פס קול מוזיקלי עשיר מאוד שכתב, ערך ועיבד רועי ירקוני, תוך שימוש יפה בציטוטים מיצירות של מאהלר ושניטקה.

דר מכנה את היצירה כ"מדריך למשתמש" המחפש דרך להיות אינדיבידואל בחברה המבקשת לשלוט במהלכי חייו, להפוך אותו ואת כלל ה"משתמשים" לעדר ממושמע, שעין צופיה מפקחת ומצלמת אותו. אולי לצורכי מאגר ביומטרי, אולי לצורכי מדיניות וכוח, ואולי רק לצרכי רייטינג. אבל המילה האחרונה בערב הזה, כשהרקדנים כמעט בעירום, על רקע ברכת הכוהנים, בלחנו של מאיר שעשוע ובשירתו המרגשת של אבי בללי, היא המילה הקטנה “שלום”. ללמדנו אולי שרק אז נגיע אל חופש הפעולה המבוקש, אל חירות הרוח. וזה היה סיום מרשים לערב שהמטען הרעיוני שלו, בשלוש יצירותיו, הפך אותו לאירוע מחול נדיר."

נעה דר בהרמת מסך: מחול מבדר ומעורר מחשבה/ מאת: נטע אלכסנדר, עכבר העיר אונליין 29/11

"שלוש היצירות שהועלו במסגרת "הרמת מסך 5" היו בית ספר מעולה למחול מרגש, אינטילגנטי ובוגר, שניתן להנות ממנו ביותר מרובד אחד…"אנו", היתה אניגמטית יותר מהשתיים האחרות. היא הזכירה ריקוד שבטי קדמון של גבר ושתי נשים (קוראלי לאדם, נעה שילה ואלון ברכה), כמו יצורים ספק אנושיים-ספק מפלצתיים… "הרמת מסך 5" סיפק ערב מהנה של מחול מודרני מודע לעצמו, אשר משתמש במוטיבים מעולמות שונים, כדי לפרוץ את גבולות המחול המוכרים. השימוש ברקדנים בעלי מבנה גוף לא שגרתי ובשבירת התבניות הנרטיביות המוכרות, טען אותו במשמעות שחורגת מערכו כבידור בלבד, והוכיח שלפעמים יצירה אינה חייבת רק לבדר – היא יכולה גם לבקר ולעודד למחשבה."

נעה דר מארחת את מאיה ברינר ועירד מצליח: תוכנית איכותית/ מאת: רות אשל, הארץ, גלריה, 30/11

"תוכנית זו של שלושה יוצרים, כל אחד מהם עם קול משלו, רב-גונית ואיכותית. יש גם לברך שלשלוש היצירות חוברה מוזיקה מקורית"…נועה דר יצרה את "אנו", שלדברי התוכנייה מדובר באפשרויות לחופש פעולה בחברה ממשטרת, מקבעת ומאחידה. המחול מבוצע על ידי קורלי לאדם, נועה שילה ואלון ברכה. זהו מחול שכלתני ועמוק, עתיר סמלים, כביכול הומוריסטי ומזכיר בשפתו התנועתית את דר בתחילת דרכה כיוצרת. תנועה מקוטעת, מבוישת משהו. המחול, עם השלכות פוליטיות למקום שבו אנו חיים, נחתם בשירה של ברכת הכהנים ללחן של מאיר שעשוע ושירה של אבי בללי."

מסך 5 – נעה דר מארחת את מאיה ברינר ועירד מצליח / שלי קלינג, גלובס, תרבות 2/12

"השפה התנועתית של דר עמוסת פרטים, מחוברת לקרקע, כבדה ומפותלת. הרקדנים נעים בעולם קדום. דר יוצרת רגעים תיאטרליים גדושים, והעבודה מעידה יותר מכל על מיומנות כוריאוגרפית ושפה מגובשת ואישית".

משלוש יוצא אני / ענת זכריה, תרבות מעריב 10.12

"היצירה "אנו" של נעה דר חתמה את הערב…הזולת הוא לרגע לא לעצמו אלא תמיד חלק מהשלם. כשבגדי הגוף הלבנים מוסרים מהם באטיותלקראת הסוף, הם מבקיעים מקליפתם הקשה וחושפים את עורם השוקק. המבוכה בפיזיות הגלויה לעין, היא קולו של הסיכוי לנס, והוא נחתם יפה כל כך בשירת ברכת הכהנים של אבי בללי. זה הרגע, דווקא טון השירה הזה מעורר את הצעקה הגדולה מכל".

2 תגובות נבחרות מצופים :

"יצירה עשירה מאד , הן בתנועה והן בקומפוזיציות. היא רבת דמיון ומרתקת. הרקע האפלולי משהו של תמונת הפתיחה, בה יושבת אחת הדמויות על הכיסא, הוא ממש מעשה אמנות מרהיב. הרקדנות מאד משובחת." רחל בילסקי כהן, דצמבר 09

"ומנעה דר – ממנה לקחתי בעצם את כל מה שהופיע בעבודות של הכוריאוגרפים האחרים. העבודה שלה היתה בלתי נשכחת עבורי הן מהבחינה האינטלקטואלית, הן מהבחינה האסתטית, הן מבחינת הנרטיב, הן מבחינת האפקט הרגשי שהעבודה עוררה בי – היא היתה בשלה, בהירה וחזקה בכל פרמטר. היא פשוט היתה תלת-ממדית, פריזמתית – הכול טופל בה, מכל מקום שלא קראת אותה או התבוננת בה. ולא היה בה רק מחול. ראיתי בה גם ספרות וגם אמנות פלסטית וגם מוזיקה. כל האמנויות חברו לתרכיב הומוגני כמעט לא אפשרי, כי הוא היה כל כך שלם – כל כך הכול ביחד בלי יכולת להגיד איפה רכיב אחד מתחיל ואיפה הוא נגמר. לזה אני קוראת יצירת מופת. היא לא רק שובה את העין (נעה שילה היא יפהפייה, קוראלי לאדם שובת לב, ועיצוב הבמה והתאורה היו ראויים לציון) – היא מרתקת אותך מההתחלה ועד שהאורות כבים. אתה פוחד למצמץ, כי יש שם כל הזמן טקסט סמוי שאתה ממש מצליח לשמוע ואתה פוחד להחמיץ מתוך עניין; וכשאתה הולך הביתה, היא עדיין מטרידה אותך ואתה הופך בה והופך בה, ומשהו ממנה נשאר בך. יש בה משהו נצחי. " גל קוסטריצה, דצמבר 09

לחץ לקריאת ראיון ב"הארץ" עם נעה על "אנו | באנו"

No Sidebar

This template supports the unlimited sidebar's widgets.
For adding widgets to Footer sidebar Click Here