ארניקה – עיתונות

"ארניקה" של נעה דר הופכת למחול מרתק ומרגש שמצליח להפוך מסדרה של קטעי-סולו ליצירה מורכבת מאוד, רבת שכבות, שנוגעת עמוק בשורשי המחול – כרעיון וכביצוע- ובמהות אמנותם של הרקדניות, שבמופע הזה פורחות כפרח הארניקה, שממנו מופקות תרופות הפלא לחבלותיהן. וכך "ארניקה" כולו הופך מיצירה אישית, פרטית, למופע שהוא מרפא לנפש הצופה העורג לחווית-מחול אישית שלו."

(צבי גורן, "אתר הבמה", דצמבר 2007 )  –  לביקורת המלאה

 "המופע החדש של הכוריאוגרפית נעה דר, "ארניקה", מצטיין בשפת גוף כובשת, ביצועים יפהפיים ומוזיקה סוחפת.  אי אפשר ממש לגעת במה ששלושת הרקדניות מביאות אל הבמה מעצמן, מעוצמת יופיין והישירות של שפתן הריקודית העשירה."

(גבי אלדור, "אתר עכבר העיר", דצמבר, 07) –  לביקורת המלאה

"ארניקה", יצירתה החדשה של נעה דר, היא מחרוזת של ריקודי סולו יפהפיים שיש בהם עידון ובגרות אמנותית. שלוש רקדניות (דר, מיכל מועלם ושירה גרנות) עולות על הבמה לבושות בבגדים יום-יומיים ונושאות תיקים גדולים, ומקרינות משהו מאירופה של פעם. הן מתיישבות על כיסאות המונחים בשורה לצדי הבמה, משילות נעליים לוחצות, נוגסות בתפוח, מוציאות עיתון או ספר. נראה שהן ממתינות, אולי בבית נתיבות. כל אחת קמה בתורה, רוקדת, אולי רק בשבילי או בשבילך, וכך זה נמשך, ובסך הכל מבוצעים 17 ריקודי סולו.

כל סולו בנוי למהדרין, ואפשר לעקוב אחרי המהלכים החכמים בפיתוח סולם התנועות. נראה שהמחול יכול לעמוד עצמאית גם ללא תמיכת המוסיקה. יש סולו שעושה שימוש בתנועות רחבות, ויש סולו שהתנועות בו מפטפטות, מהירות וקרובות לגוף, כמו שיטפון. סולו אחר מתבצע באיכות המבקשת לא להשאיר חותם, שלא יראו ולא ידעו.

דר אוהבת למשש את החלל בידיה, לגלף אותו ככדור ולהמיס ולבטל כאילו כתבה מלים בחול. חלק מהריקודים לקוחים מעבודות שלה מסוף שנות ה-90 ואפשר לזהות את התנועה האקרובטית שלה, עם הרגליים המתוחות וכפות הרגליים בפלקס, כמו בשיר "הבובה ימימה". המרכיב הזה נעלם מהעבודות האחרונות שלה.

הביצוע מעורר הנאה. שלוש הרקדניות מפגינות טכניקה טובה, וגם דר שנעדרה זה שנים אחדות מהבמה עצמה, שמרה על הכושר והתחדשה מבפנים. זה מחול של רקדניות עם ניסיון חיים, והוא עמוק ונוגע. "

(רות אשל, "הארץ", פברואר, 2007)

"כבר שכחתי כמה מרגש זה לצלול אל תוך מופע מחול, העוקר את הדיאלוגים הורבליים ונותן לגוף ולמוסיקה את הבמה לפלרטט איתנו הצופים, אבל גם להכריח אותנו לשאול שאלות ולבדוק מהם התשובות. תהליך שדומה קצת לחוויה בקורס ויפאסנה, שם במקום הנקי מסאונד, אפשר לפתוח צוהר אל הנשמה ולגעת במקומות שנשארים נעולים רוב ימי השנה. מופע מקסים." (חני דוידאור, "אתר 1909", דצמבר 2007) – לביקורת המלאה 

עוד על ארניקה:

ראיון ב"גלובס": ריפוי בתנועה

No Sidebar

This template supports the unlimited sidebar's widgets.
For adding widgets to Footer sidebar Click Here