קבוצת מחול נעה דר

אודות נעה דר והלהקה
נעה דר נולדה וגדלה בקבוצת דגניה א. בגיל 8 החלה ללמוד מחול אצל הדה אורן ז"ל ואושרה אלקיים. בגיל 18 הוזמנה להצטרף ל"אנסמבל בת שבע" בניהולה האומנותי של נירה פז, שם רקדה שנתיים.
בעזרת מלגת לימודים שהוענקה לה על-ידי הכוריאוגרף מרס קאנינגהאם – שהתה בניו-יורק שנתיים ורקדה בלהקותיהם של צבי גוטהיינר, ג'נט סטונר, נטע פוולמכר ועוד.
בעקבות פנייתה של קרן ירושלים, חזרה לארץ בשנת 1986 ונמנתה עם יוצרי להקת " תמר" שבה רקדה ויצרה במסגרתה את עבודותיה הראשונות.
בשנים 90-92 יצרה והופיעה בפאריס, באמסטרדם ובברלין, בתמיכת מלגות מטעם "קרן אמריקה-ישראל" ומשרד החוץ הצרפתי.

ב-1993 הקימה את "קבוצת מחול נעה דר" יחד עם קבוצה של שמונה רקדנים השותפים ליצירת שפה תנועתית ובימתית ייחודית . נעה דר משתפת פעולה עם יוצרים מתחומי אמנות שונים, על מנת להרחיב ולפתוח את גבולות המחול. מוזיקאים, אומנים פלאסטיים, משוררים, כותבים ובמאים לקחו חלק פעיל ב 27 היצירות שיצרה מאז הקמתה של הלהקה.
יצירותיה הוזמנו ע"י הפסטיבלים המובילים בישראל ולפסטיבלים בי"נל רבים בחו"ל: ביפאן, קוריאה, אוסטריה, איטליה , פורטוגל, גרמניה, צרפת, הונגריה, אסטוניה, פולניה, ליטא, סין, צילה, קוסטה ריקה, הולנד וארה"ב.

נעה היא זוכת פרס שר החינוך והתרבות לכוריאוגרפים צעירים (1996). באותה שנה, זכתה במלגת ה"ביי-ארטס" ליצירה בלונדון. בשנת 2001 הוענק ללהקה פרס המחול של שר המדע , התרבות והספורט עבור ביצוע מצטיין. בשנת 2006 זכתה עבור "טטריס" בציון לשבח עבור חדשנות מפסטיבל עכו. בשנת 2008 הוענק לה פרס רוזנבלום לאומנויות הבמה מטעם עריית ת"א, כאמנית מחול מצטיינת. בשנת 2009 הוענק לנעה "פרס היצירה במחול" מאת שרת התרבות – עבור מכלול יצירתה ככוריאוגרפית. בשנת 2010 , הוענק לה פרס לנדאו, מטעם מועצת הפיס לתרבות, עבור תרומתה כיוצרת מחול לתרבות בישראל.

עבודותיה הראשונות ללהקה הן "שביר"(93), "ראשים בעשב"(94), ו"זנאנא"(95).
בהזמנת פסטיבלי "הרמת מסך" בניהולם האמנותי של ערן בניאל ונאוה צוקרמן נוצרו : "אינו אלא"(96) בשיתוף עם להקת "נקמת הטרקטור", "לנשוך בקליפות"(97) ,
"אייזאורוס-פרידה" (98), על חייה ויצרתה של האמנית המקסיקאית פרידה קאלו ,"גיד אכילס" (99), "מוזר" (2000) – בשיתוף עם הכותב והבמאי יוסף אל דרור, "בית" (2000)
ו"עננים ומרק" (2005).
בהזמנת פסטיבלי ישראל נוצרו היצירות: "חיכיתי, בכיתי"(98), וה- "הנסיכה והדרקון" (99) במסגרת ערבים משותפים שאצר יאיר ורדי, ובניהולה האמנותי של אופירה הניג –
"בארץ שחורה, שחורה"( 2003) , ו"ארניקה" (2007).
המופע "20,30,40" נוצר ב 2004 והורכב מ 3 דואטים שנוצרו ע"י נעה דר ושתי כוריאוגפיות אורחות – רונית זיו ורננה רז, בביצוע רקדני הלהקה.
המופע עסק ביחסי נשים-גברים מנקודת מבט של גיל היוצרות . הדואט – "חיבוק מתוק יותר" מאת נעה דר, הועלה מאז בפסטיבלים בינ"ל רבים.
"מוסיקה על פני המים" – ע"פ הסוויטה של פרידריך הנדל, נוצרה בהזמנת "התזמורת הקאמרית הקיבוצית" והוצגה בסדרת קונצרטים ברחבי הארץ, במהלך 2006 .

"טטריס" (2006)- יצירה ייחודית, המשמשת כמעבדה ליצירת יחסים חדשים בין קהל למופיעים, ומאפשרת זווית צפייה אחרת על תנועה והתרחשות בימתית – נוצרה במשותף ע"י נעה והאמנית הפלסטית נטי שמיע-עופר – הוזמנה ע"י פסטיבל עכו לתיאטרון אחר וזכתה שם בציון לשבח על חדשנותה.
"ארניקה" (2007) – יצירה המורכבת ממחולות סולו ל 3 נשים, שנוצרו במהלך השנים 1999 – 2007 נוצרה עבור פסטיבל ישראל 2007. במופע זה – חזרה נעה לבמה, לאחר העדרות של 8 שנים.

"הראשים המוחלפים" (2008), עבודת בימוי ראשונה של נעה, ע"פ מחזהו של גיריש קרנאד ובהשתתפות שחקנים ורקדנים ערבים ויהודים – הוזמנה והופקה ע"י הזירה הבין תחומית בניהולו של דורון תבורי.

"אנו" (2009)- עבודת טריו שנוצרה לכבוד 20 שנה לפרויקט "הרמת מסך"- בודקת את אפשרויות היחיד לחופש פעולה בחברה הדורשת איחוד ואחידות. במטרה לעודד יוצרי מחול חדשים, נעה הזמינה וליוותה את יצירתם של 2 רקדנים ותיקים שלה, מאיה ברינר ועירד מצליח, שהציגו את עבודותיהם "אדומות" ו"אונטרדנלינדן" לצד "אנו".
"הדומם והמחכה לתורו" נוצר בשנת 2011 כעבודת סולו בביצועה של נעה המציבה במרכז את שירו של שאול טשרניחובסקי "אני מאמין" שמשמעותו מוסטת כשהדוברת מחליף את זהותו היהודית בזהות ערבית. עבודה זו נוצרה עבור פסטיבל "מחול ברוח" בירושלים ומאוחר יותר הוצגה בגרסה מפותחת בפסטיבל א-ז'אנר בתיאטרון תמונע.

"עור" נוצרה ב 2014 יחד עם 4 רקדנים ןנעה בטווח שבין פנים הגוף ושטחי המגע שלו עם החוץ. היצירה מציבה את הגוף במרכזה של מעבדה חקרנית המתבוננת בו כעל כלי קיבול רב שכבתי.

"משחקי ילדים"- יצירתה הראשונה של נעה עבור ילדים, נוצרה בספטמבר 2002 בהשראת ציורו של פיטר ברויגל ועלתה בבכורה כמופע שפתח את פסטיבל "צלילי ילדות" בתיאטרון חולון.
עבודתה השניה לילדים, "החלום הוא צייר גדול", ע"פ שיריה של לאה גולדברג ומוסיקה מקורית של ישראל ברייט, הועלתה בבכורה ב"צלילי ילדות" באוקטובר 2004.
למופע זה, נעה יצרה גרסא בערבית, בשיתוף הזמרת עמל מורקוס.
יצירת האחרונה לילדים "עננוצה" נוצרה ב2012 בתמיכת פרויקט "עפים" של מפעל הפיס ובשיתוף עם היוצרים שירה גפן ודניאל סלומון.

הסרט "מכונת רפאים" – על תהליך היצירה של "אינו אלא" – הופק ע"י הטלויזיה הלימודית והוקרן פעמים רבות בטלויזיה הישראלית.
מלבד ללהקתה – נעה יצרה מספר עבודות עבור "אנסמבל בת-שבע", "להקת מוזע", תאטרון באר-שבע, ולהקת Transitions" " מלונדון, בתמיכת המועצה הבריטית לתרבות.

בשנת 2006 , נעה הקימה את "סטודיו קבוצת מחול נעה דר" ברחוב קפלן בתל אביב. הסטודיו משמש כבית ללהקה וכמקום ליצירה ולחזרות לכוריאוגרפים רבים נוספים. הלהקה ויוצרים נוספים מעלה בו מופעים ומפעילה בו את ביה"ס למחול שלה המתמקד בשיעורי מחול עכשווי ופתוח לכל המעוניינים להעמיק את ידיעתם ויכולתם בתנועה – אנשי מקצוע, חובבים, ילדים והורים.

הלהקה מופיעה ברחבי הארץ בתמיכתם של "תרבות לישראל" ו"סל תרבות", בפני תלמידים ומבוגרים, ומעניקה סדנאות ומפגשי מחול לרקדנים, תלמידים וקהל רחב.

פעילות הלהקה נתמכת ע"י משרד המדע התרבות והספורט, מנהל התרבות- המחלקה למחול, מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, קשתו"ם – המחלקה לקשרי תרבות במשרד החוץ, קרן קיסריה, הקרן המשפחתית ע"ש טד אריסון, עריית תל-אביב – יפו וקרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות. הלהקה פועלת במסגרת "עמותת הכוריאוגרפים", עמותה לקידום המחול שנעה הייתה ממקימיה.

משנת 2018, נעה פועלת כיוצרת עצמאית ומופיעה עם מופעי הסולו שיצרה לעצמה 'נוע-נוע' (2018), 'אינוונטר' (2019) ועם העבודות 'בואו תשכבו' ו'דרוכות' אותן יצרה בשיתוף עם מיכל סממה ב-2021.