אודות

לאחר שיצרה את "טטריס" הבוחן דפוסים חברתיים באמצעות מבנה המכתיב קרבה וחשיפה אינטימית בין קהל למופיעים – נעה דר, זוכת פרס היצירה לשנת 2009 ופרס לנדאו ל 2010, מתרכזת ב"ארניקה" בשפת תנועה שחושפת התרחשות אינטנסיבית בעולם פנימי, בין אדם לעצמו.

ציניות, סנטימנטאליות, אגרסיביות ורוך, כמיהה לשקט והיפעמות מיופי – ריבוי פנים באותה אישה המגולמת ע"י 3 רקדניות סולניות ונגן גיטרה, שממתינים יחד אבל לחוד, באולם נוסעים, בזמן ביניים, בין טיסות .

המופע ארניקה מציג 17 קטעי סולו קצרים באורכי זמן של 1 עד 5 דקות, שנוצרו במהלכו של כמעט עשור.

ריכוז היצירות שמיועדות לרקדנית בודדת והנחתן אחת לצד השניה – מאפשרת התבוננות רטרוספקטיבית הבוחנת שוני, ניגוד ודימיון בשפה התנועתית ובתוכן של עולם פנימי בהקשר לעולם הסובב אותו .

במופע משתתפות מלבד נעה דר, רקדניות שעובדות אתה תקופה ארוכה: מיכל מועלם ונועה שילה. למופע מצטרף המוסיקאי אורי פרוסט שמנגן בגיטרה המחוברת למחשב. פרוסט יצר מוסיקה גם לעבודות קודמות שלה: "בארץ שחורה, שחורה" (פסטיבל ישראל, 2003) ול"טטריס" (פסטיבל עכו, 2006).

קטעי הסולו המרכיבים את המופע לקוחים מתוך היצירות "גיד אכילס" (הרמת מסך, 1999), "מוזר" (הרמת מסך 2000), "מוסיקה ע"פ המים" (בהזמנת התזמורת הקאמרית הקיבוצית, 2006) ו"ארניקה" שנוצר עבור פסטיבל ישראל, 2007.

שותפים

מאת נעה דר

בכורה חלק א: פסטיבל ישראל, יוני 2007

בכורה של מופע מלא: נובמבר 2007, תאטרון תמונע, תל אביב

רקדניות בקאסט מקורי: מיכל מועלם, שירה רינות, נעה דר

רקדניות בקאסט עכשוי: מיכל מועלם, נועה שילה, נעה דר

אומן אורח: אורי פרוסט- גיטרה חשמלית

מוסיקה: הנרי פרסל, אליני קורינדורו, פרידריך הנדל, טום וויטס.

עצוב תאורה: אסי גוטסמן

תלבושות : דיצה אבידן

חלל: נעה דר

צילום סטילס: תמר לם

עצוב גרפי: דורית טלפז

הפקה: הלה קפלן – קבוצת מחול נעה דר

משך המופע: 55 דקות

בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות וקרן רבינוביץ

גלריה

29429-DSC 0107new [640x480]
« 1 של 6 »

ביקורות

"ארניקה" של נעה דר הופכת למחול מרתק ומרגש שמצליח להפוך מסדרה של קטעי-סולו ליצירה מורכבת מאוד, רבת שכבות, שנוגעת עמוק בשורשי המחול – כרעיון וכביצוע- ובמהות אמנותם של הרקדניות, שבמופע הזה פורחות כפרח הארניקה, שממנו מופקות תרופות הפלא לחבלותיהן. וכך "ארניקה" כולו הופך מיצירה אישית, פרטית, למופע שהוא מרפא לנפש הצופה העורג לחווית-מחול אישית שלו." (צבי גורן, "אתר הבמה", דצמבר 2007 )לביקורת המלאה

"ארניקה" היא מופע מלא דרמה: בהבעות הפנים, בתנועה, בדינמיקה שבין המשתתפים. בסופה של הדרמה הזאת יוצאים עם תחושה של זיכוך והתעלות הנפש." (מרט פרחומובסקי, ידיעות ת"א , מרץ 08)

"המופע החדש של הכוריאוגרפית נעה דר, "ארניקה", מצטיין בשפת גוף כובשת, ביצועים יפהפיים ומוזיקה סוחפת. אי אפשר ממש לגעת במה ששלושת הרקדניות מביאות אל הבמה מעצמן, מעוצמת יופיין והישירות של שפתן הריקודית העשירה." (גבי אלדור, "אתר עכבר העיר", דצמבר, 07)לביקורת המלאה

"ארניקה", יצירתה החדשה של נעה דר, היא מחרוזת של ריקודי סולו יפהפיים שיש בהם עידון ובגרות אמנותית. שלוש רקדניות (דר, מיכל מועלם ושירה גרנות) עולות על הבמה לבושות בבגדים יום-יומיים ונושאות תיקים גדולים, ומקרינות משהו מאירופה של פעם. הן מתיישבות על כיסאות המונחים בשורה לצדי הבמה, משילות נעליים לוחצות, נוגסות בתפוח, מוציאות עיתון או ספר. נראה שהן ממתינות, אולי בבית נתיבות. כל אחת קמה בתורה, רוקדת, אולי רק בשבילי או בשבילך, וכך זה נמשך, ובסך הכל מבוצעים 17 ריקודי סולו.

כל סולו בנוי למהדרין, ואפשר לעקוב אחרי המהלכים החכמים בפיתוח סולם התנועות. נראה שהמחול יכול לעמוד עצמאית גם ללא תמיכת המוסיקה. יש סולו שעושה שימוש בתנועות רחבות, ויש סולו שהתנועות בו מפטפטות, מהירות וקרובות לגוף, כמו שיטפון. סולו אחר מתבצע באיכות המבקשת לא להשאיר חותם, שלא יראו ולא ידעו.
דר אוהבת למשש את החלל בידיה, לגלף אותו ככדור ולהמיס ולבטל כאילו כתבה מלים בחול. חלק מהריקודים לקוחים מעבודות שלה מסוף שנות ה-90 ואפשר לזהות את התנועה האקרובטית שלה, עם הרגליים המתוחות וכפות הרגליים בפלקס, כמו בשיר "הבובה ימימה". המרכיב הזה נעלם מהעבודות האחרונות שלה.

הביצוע מעורר הנאה. שלוש הרקדניות מפגינות טכניקה טובה, וגם דר שנעדרה זה שנים אחדות מהבמה עצמה, שמרה על הכושר והתחדשה מבפנים. זה מחול של רקדניות עם ניסיון חיים, והוא עמוק ונוגע. "(רות אשל, "הארץ", פברואר, 2007)
"כבר שכחתי כמה מרגש זה לצלול אל תוך מופע מחול, העוקר את הדיאלוגים הורבליים ונותן לגוף ולמוסיקה את הבמה לפלרטט איתנו הצופים, אבל גם להכריח אותנו לשאול שאלות ולבדוק מהם התשובות. תהליך שדומה קצת לחוויה בקורס ויפאסנה, שם במקום הנקי מסאונד, אפשר לפתוח צוהר אל הנשמה ולגעת במקומות שנשארים נעולים רוב ימי השנה. מופע מקסים." (חני דוידאור, "אתר 1909", דצמבר 2007) – לביקורת המלאה

עוד על ארניקה: כדי לצפות – לחץ בבקשה על הכותרות
Jerusalem Post on Arnica
ביקורת מאת מרט פורחובסקי ב"ידיעות ת"א"
ביקורת מאת אורה ברפמן באתר ריקודיבור
איחוי בתנועה ("הארץ")
נועה תנוע (NRG)
כתבה ב"טיים אווט" של יעל אפרתי: אל עצמה
ראיון ב"גלובס": ריפוי בתנועה

No Sidebar

This template supports the unlimited sidebar's widgets.
For adding widgets to Footer sidebar Click Here